שירים 2009

הסוף לאגדה

 

כד שבור אינו ראוי לשמש

גם לא בבית של מרסל דושאן

יש שיגידו יש ויש

כיצד ממשיכים אנו מכאן?

 

יש שיגידו כקישוט

יש שיחשבו לא נורא

אין זה כה פשוט

ויש שיאמרו שמא?

 

על המדף עומדים

שני כדים

קנקן צהוב עם פרחים

ולידו ספר אגדות האחים גרים

 

תלש אחי הקטן והפצפון

את הסוף של אגדת הברווזון

לנצח יישאר מכוער

ללא תיקון ונבער

 

ומיד לאחר מכן שמוע תשמע

על הנסיך צפרדע

שמעולם לא הפך לנסיך

ולא הוגשם ולא בטיח

 

 

כאשר תגיע ליפיפיה הנרדמת

לא תחשוב שמדובר באמת

בסיפור אגדה

אולי בחיים הרגילים

של כולנו שלי ושלך

ושל ההוא מהמכולת

שצועק "שכחת שקל"

ולעולם לא נענה

 

רק הכד לבדו מהווה ראיה

עדות שמיעה יחידנית

מישהו פה עוד לא נשבר

עד שיגיע הסוף המר

 

ועל כן לא אחטא

ואת מוסר ההשכל אביא

ממרומים החיים באדמה

לא תאמין, מה?

מה יהיה הסוף

סוף טוב, העיקר תנסה

 

אל הייתי בבקעה

 

לרגע הייתי על הר אולימפוס

כאחד מהחבר'ה הגדולים

ולאחריו נאהב באוטובוס

כמו שנער ונערה אוהבים

 

לדקה זר הייתי בין העורבים

כברבור השומר את הגבינה בפה

אולם שוכח שהיא שם לעתים

או לפחות כך נדמה

 

אך אבוי לי ואוי לנשמתי

ריק הייתי כלפי אחרים

נטול רחמים ובלא חכמתי

שמח כמו עכבר הביבים

 

כמו מצרי בנילוס

שעובר על גדותיו

אין הוא מצפה

לאובדן נעוריו

 

היכן אהבתי, יקרה כטבעת

אותה ענדתי כגמד מומחה

בלא היראות, נטול שפל וגאות

איני בן-אדם וגם לא רוצה

 

 

מאחורי משקפי השמש

את שמורות עיני מכסות

רואה אני הכל בשחור

ומכאן שיכור כלוט

 

רק לכפות רגליה של הנערה

השואבת מים מן הבאר

אשים לב ולא לשערה

בעת עזיבתה את השומר

 

גם ביבלות אנעץ מבט

קר וזועף לשווא

במקום את השמש אראה

למקום מר אני שב

 

פוסידון מלך הים

מלמעלה סערה מחולל

ספינתי הגיבורה והאלמותית

בציפורני הגורל תתקפל

 

בית אחר בית

אין מוצא אני לנפשי מנוח

מה טעם על ראש הר האלים

לגנוח?

 

 

זורה אני מלח על פצעי

בלי שאדע די

וזאת על כן אשמתי הטהורה

המוחלטת והראויה

 

הרואה אני איש?

האמנם הינך מקשיב?

הר האולימפוס

הוא בסך הכל תל-אביב.

 

עת בינתיים

 

כוכב בודד מנצנץ בחלוני

תולה תקוות רעננות בליבי

מסתכל הצידה ורואה לצד

יחיד אני היני בדד

 

מחבק אותך בחלומותי

יוצר שדה במנוחותי

מבטינו לריק יצטלבו

עד שמצפוננו ישתלבו

 

את ממושמעת כשומר בתפקיד

אני חולמני כזקן יחיד

בלבך משווע חסר ידיד

לבי מעושר פנימי אמיד

 

ואלוהים מגחך ומודד

תמיד בלב את ההתמד

שלי ושלך ושל קרובינו

את חום חיבתנו פרי ענותנו נציע

 

אל למי מאיתנו לעמוד ביציע

אם עלינו לחצות את הרקיע

ואת האדמה לחרוש

עד פגישתנו מול עץ הברוש

 

 

עת הברכה מחכה

יש להסתכל במראה

בעץ הענפים השוטים

להתבונן גם בשורשים

 

התבונה כמלכה

תחזיר לחיקה

את מי שבלבו

גאווה והיסוס גם יחד

 

הצייר הנאמן

במלכודת הצביעות אינו נטמן

יודע הוא בידן

את הקוצים של השושן

 

אני וגם אני

את וגם אתה

יחד היננו שניים

אך לא לבד בינתיים

הבה נשחק במחניים

 

יריבים נצחיים

באתי מעיר שלום

בכיסי אגוזים

סביבי הכל פורח

רואה אני את בוהק ההרים

 

באתי כדי לשמוע

אודות החולה המתאונן

על כאב גרון הוא מתלונן

תחת הסבל מט לכרוע

 

את שמו של החולה מכירים אתם

סיפק הוא את מסמר היום

זאת כאשר עמדו דום

אני ויריבי שהוא יריבכם

 

אך מכורח הרחמים

אין אני שואף להידמות לענקים

ולכן את מקלעתי היני מניח

אותה על כתפי אשים

 

אקדח הרחמים עובד היום כפול

את הפה אל תפתח שמא יצא תעלול

אך כמה נדמה גבוה היה עד בלי גבול

והיום לדכדוך הקיומי נכנע ולבלבול

 

בארץ השפע

בארץ חלומותיי

אשר ליד ביתי

בשולחני במיטתי

ואף במחוזותיי

 

הר של גבינה

גזרים בגובה מטר

גרעינים בערימה

מה הוא ההקשר?

 

אין זה משנה

השפע בעד עצמו

חוגג ומשתאה

אך אבוי, איזו חיה אהיה?

 

 

 

איכה נפלו השכנים

איכה שמעתי

את המורה ללשון

שלוש צמתים

יוצא מפיה אחרון

 

איכה ראיתי

את כבוד הרב

בפסח ופיו

פת לחם אליו

 

ואת אצן המרתון

מגיע אחרון

והחייל בכה

והאם צחקה

 

איכה איכה איכה

 

אך אבי חוזר

ומשנן משנן וחוזר

העיקר הבריאות הוא אומר

 

כי חייך קצרים

והספים דקים

ועלינו לקום ולנסות

מן העפר בשנית

 

על מנת שלחייך תהא תכלית

גם אם ניסע לעתלית

ונחמיץ את הרכבת התחתית

את יעדנו נוכל לחפוץ בשנית

ולא תהא זו אלא כמו בראשונה

 

ונהג הקטר

מבטו קצר

אל הרכבת הסמוכה

אינו נותן דעתו. ניחא

ישנו הסמאפור

והאיש המבחין בקיטור

 

עם זאת אין עליך

לבנות תילים של קיטונות

לא בצחוק ולא בבכי

שאת גדולתך לא תרצה לדחות

 

על הים

היני כברבור

והינך כשושנת מים

נטוע אני באדמה

וראשך נישא לשמיים

 

בים של זהב

ימין ושמאל

קל ללכת לאיבוד

כביום אתמול

 

צפה על פני המים

נישאת על הגלים

מקבלת מחמאות

מעוברים ושבים

 

ואני תוהה על כל גל על כל שפריץ

היכן את תהיי

האשה שאני מעריץ

 

על כל תלם על כל אשד

על העלם ועל הילד

נולדנו כרובים עוורים

עטופים בצד שכנגד

 

 

הו אלי מדוע שקוע

הייתי והיה הדבר

בלתי ידוע

אלא שעכשיו מוכר

הדבר היום וגם מחר

נותר לתהות על ליבי

ומי אני ואז עיניים

לעצום ובתוך השמיים

להיעצם

ולהתעצם

מודעות פרסומת

אודות eladst

מלחין, מוזיקאי, מתכנת מחשבים, מנגן בפסנתר, כותב שירה. מחפש את הדרך המוצלחת ביותר להעביר מחשבות על העולם ועל הקיום האנושי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s